קדיש לעילוי נשמה

תפילת הקדיש נאמרת בשפה הארמית מכיוון שזו השפה שדיברו עמי הארצות בבבל שלא הבינו לשון הקודש וזאת על מנת שיאמרו תפילה זו לעילוי נשמת הנפטר.
בכל אמירת קדיש נשמת הנפטר עולה ממדרגה למדרגה "שאין טעם אמירת קדיש להציל נפש המת מדין גהינם בלבד, כמו שחושבים המון העם, אלא יש בו עוד תועלת גדולה להכניסו לגן עדן, ולהעלותו ממדרגה למדרגה, ולכן יש לאומרו בשבת ויום טוב (האר"יז"ל)

נוסח הקדיש
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.  (אמן)
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.  (אמן)
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
(אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא.  (אמן)
לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.  (אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.  (אמן)
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.  (אמן)

בכל שנה, ביום השנה לפטירה (יארצייט), יש לומר קדיש לעילוי הנשמה של הנפטר. נוהגים לומר קדיש החל מיום שישי הקודם ליום השנה. לדוגמא: כשיום השנה חל ביום שלישי, אומרים קדיש במשך חמשה ימים.
אם מסיבה כלשהי, אין מי שיאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר בשנת האבלות וביום השנה לפטירה, ראוי למנות תלמיד חכם ירא שמים  שיאמר את הקדיש לעילוי נשמת הנפטר בתשלום.